אמנים יוצרים: $$$ סמדר יערון $$$ מוני יוסף $$$ זלמה גרינוולד, ניצולת שואה, חיה ובועטת. $$$ שני דברים משאירים אותה בחיים – בנה יחידה, אתו היא $$$ מקיימת קשר סבוך והמוזיקה – הפסנתר. $$$ "כששואלים אותי איך עברתי את השנים ההן אני תמיד אומרת, $$$ זה הפסנתר שהציל אותי… אנחנו יכולים לספר סיפור של $$$ תקופה, של עם, של פרט – דרך המוזיקה". $$$ הקהל מוזמן לשבת סביב הפסנתר, ללגום כוסית קוניאק, $$$ ולשמש כעד להגיגיה ושותף פעיל לדיאלוג עמה. $$$ ההזמנה למפגש נדיר עם היוצרים של שפת העבודה הייחודית $$$ של תיאטרון עכו. $$$ שפת העבודה מעמידה במרכז היצירה את עולמו ומצבו $$$ המיידי של האמן. $$$ האירוע מתרחש בהווה, הטקסט אינו קבוע והאינטראקציה עם הקהל מתרחשת בזמן $$$ אמת ומהווה פתח לנושאי שיחה, תכנים והתרחשויות חדשות בכל פעם. $$$ הפסנתר – כשטיח מוסיקלי, כידיד אינטימי שמלווה את הקשישה כל חייה ותמיד נשאר $$$ איתה, הוא במידה רבה תירוץ ורקע לפטפוטיה על כל מה שמעסיק אותה: אומנות, טעם $$$ הקיום, פסיכולוגיה, דת, מטפיסיקה, חינוך, ילדים חיפוש רוחני, זקנה ומוות. $$$ נוצרה בהשראת יחידה מתוך היצירה "ארביט מאכט פריי" בבימוי של דוד מעיין $$$ "רגע של חסד…לסמדר יערון יש עוצמה מאגית" אליקים ירון, מעריב. $$$ "יצירה בעלת עוצמה חודרת ומחלחלת…" – המבורג, גרמניה. $$$ "שחקנים מהפנטים בהומור ובקלילות מעבירים אלינו תכנים מהותיים…" – לה